פרשת גולדמן זאקס: חמש תובנות לקציני ציות בכל מקום

(פורסם ב־FCPA Blog)

מאת: עו"ד אשר מילר
למרות שלעתים נדמה לנו שכבר ראינו הכול, או לפחות הרבה מאוד, פרשת גולדמן זאקס ממשיכה להדהים אותנו. לא רק משום שמדובר בארגון גדול, אשר בתקופה הרלוונטית לאירועי השחיתות כבר הפעיל מערך משפטי ומערכת ציות, אלא גם משום שניתן היה לצפות משחקן משמעותי כל כך בשוק הפיננסי, כדוגמת גולדמן זאקס, להפעיל את מנגנוני הבקרה המתוחכמים ביותר על מנת למנוע חדירת התנהלות פסולה למערכת שלו. אולם בסופו של דבר התברר כי כשלי הציות שלו היו דווקא ברמות הבסיסיות ביותר – כשלים הרלוונטיים במידה שווה לחברות גדולות וקטנות כאחד. לכן, בהמשך למאמרי על התובנות שניתן להפיק מפרשת איירבוס, ריכזתי חמש תובנות שקציני ציות יכולים ללמוד כיום מפרשת גולדמן זאקס, כפי שהן עולות ממסמכי משרד המשפטים האמריקאי (DOJ) וממקורות נוספים העוסקים בפרשה.

1. הלקח הראשון והבסיסי ביותר הוא שמערכי הציות והבקרה של החברה חייבים בראש ובראשונה למלא את תפקידיהם הבסיסיים: להתעקש על ביצוע בדיקות נאותות לפני התקשרות עם צדדים שלישיים, להציף סימני אזהרה ("דגלים אדומים"), לעקוב אחר פעילויות כדי לוודא שהמלצותיהם מיושמות, וכמובן לעמוד בפני הלחצים שמפעילים גורמי המכירות והשיווק, המבקשים לקדם עסקאות בכל מחיר. בפרשת גולדמן זאקס, סוגיית העסקתו של ג'ו לואו (Jho Low) – שהתברר בדיעבד כמנהיג פרשת השחיתות – עלתה כבר בשלבים הראשונים של עסקאות הענק במלזיה. למרות זאת, מחלקות הציות והייעוץ המשפטי לא היו חזקות דיין כדי למנוע כל התקשרות עמו או כדי לקבל הסברים מניחי דעת באשר לאופן שבו ניתן היה לבצע את העסקאות במלזיה ללא מעורבותו.
2. כמו בפוקר, אם אינך מצליח לזהות מי הטיפש סביב השולחן – כנראה שזה אתה. כדי שלא להיות אותו טיפש, על קצין הציות וצוותו לעשות הרבה מעבר ליישום הנהלים הבסיסיים. עליהם לחשוב מחוץ לקופסה ולהניח כי קיימים גורמים בתוך החברה שלהם יש אינטרס לרמות או לעקוף את מסלול הציות. על קצין הציות גם להשקיע מאמצים בגיוס ההנהלה הבכירה לעבודה משותפת עמו לצורך איתור ובלימת פעילויות כאלה; אחרת, כפי שהמחישה פרשת גולדמן זאקס, הוא עלול למצוא את עצמו במצב קשה במיוחד.
3. הסיכון אינו מתמצה רק בהפרות של חוק ה־FCPA. מאחר שפרשת קרן 1MDB המלזית הייתה רחבת היקף במיוחד, היא כללה גם מערכי הלבנת הון נרחבים, שהגיעו עד כדי השקעה בסרט ההוליוודי המצליח הזאב מוול סטריט ורכישת יצירות אמנות בהיקפים מסחריים. הרשויות בארצות הברית ובמדינות נוספות שהיו מעורבות בפרשה הפעילו כבר בשלבים המוקדמים של החקירה את כלל הסמכויות שעמדו לרשותן, לרבות חילוט אזרחי ואמצעי אכיפה נוספים. קצין הציות אינו יכול להיות מעורב בכל נושא המתרחש בחברה, אך טיפול נכון בחשדות ומעקב אחריהם הם בהחלט דרך טובה למנוע סיכונים בכל תחום.
4. ככלל, כל פעילות הכוללת חברות Offshore או חברות הרשומות במקלטי מס מהווה דגל אדום שאין להסירו עד לקבלת הסבר מניח את הדעת למבנה העסקה. חברה תעשייתית או מסחרית הרוכשת שירותים מאדם פרטי, אשר אין כל סיבה עסקית נראית לעין לכך שיפעל באמצעות רשת של חברות קש, צריכה לבחון לעומק את שרשרת התשלומים, שכן "שרשראות תשלום" מסוג זה מהוות פתח לסיכוני ציות. אם כבר נוצר מבנה מורכב כזה, מוטלת על החברה החובה לברר את העניין או לקבל הסברים מספקים באשר לאופן ביצוע העסקאות.
5. ולבסוף, ציות ביחס לצדדים שלישיים אינו מסתיים בשלב הקליטה (Onboarding). כפי שעולה מהצהרת העובדות של משרד המשפטים האמריקאי, החשדות בנוגע לג'ו לואו – שהיה הדמות המרכזית בפרשת השוחד והתשלומים הסמויים – עלו גם לאחר שגולדמן זאקס כבר הייתה מעורבת באופן משמעותי בפעילות מול קרן 1MDB המלזית. למרות זאת, מנגנוני הבקרה בחברה לא פעלו בעקבות אותן "שיחות מסדרון" בניסיון לברר כיצד העסקאות מתפתחות בפועל – פעולה שעשויה הייתה למנוע את "רעידת האדמה בתחום הציות" שהחברה חווה כיום.

כמו במקרים אחרים שבהם חברות ענק שילמו סכומי עתק בעקבות פרשות של שוחד, שחיתות והלבנת הון, גם פרשה זו אינה מאיימת למוטט את גולדמן זאקס. עם זאת, היא משבשת באופן משמעותי את פעילותה העסקית הנוכחית והעתידית. אולם, בשונה מהעבר, ועל רקע הקולות ההולכים וגוברים הקוראים לאחריות חברתית רחבה יותר של תאגידים ולשינוי בתרבות הארגונית הגלובלית, כל חברה – ובמיוחד חברות גדולות – צריכה לשאול את עצמה האם היא מעוניינת למצוא את עצמה בצדן של חברות הנכללות ברשימות שחורות, העוברות משלב ההכחשה לשלב ההאשמות, או שמא היא מוכנה, כחלק מתפקידה בחברה, לקחת על עצמה את האחריות לתקן את התרבות הארגונית שלה, להתמודד עם סוגיות בלתי נעימות ולפתור בעיות ציות ובקרה עוד בטרם יופיעו הרשויות על מפתן דלתה.